מחלת האפילפסיה, היא מחלה שכיחה באופן יחסי והיא יכולה להופיע בטווח גילאים רחב. בהתאם לנתונים סטטיסטים מהשנים האחרונות ניתן לראות כי, במדינת ישראל מוערכים כ-81,000 חולים במחלת האפילפסיה. מטבע הדברים, הענקת רישיון נהיגה לאדם בעל הפרעה נוירולוגית כזאת או אחרת מעלה מספר תהיות וחששות הן לביטחונו שלו והן לביטחון סביבתו.
ההתפתחות התעשייתית בעולם התרופות בשילוב של היכרות טובה ומקצועית עם מחלת הנפילה(אפילפסיה), מאפשרים הענקת רישיון נהיגה בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים אשר קבועים בחוק. מהם התנאים הנדרשים להוצאת רישיון נהיגה בקרב חולי אפילפסיה? לכל המידע בנושא, במאמר המלא.
מדוע מחלת האפילפסיה עשויה להשפיע על כשירות הנהיגה?
באופן כללי, בגוף האדם המידע העצבי אשר נמצא במוח מתווך על ידי העברת אותות כימיים וחשמליים במסלולים המוגדרים. בהקשר שלנו, בעת קבלת התקף אפילפטי קיימת הפרעה פתאומית ולא צפויה בפעילות החשמלית המוחית אשר גורמת להפרעה באיזון בין הגירויים(ממריצים ומדכאים). התקף אפילפטי עשוי להיגרם כתוצאה מגירוי חיצוני אך אין כל חובה לכך, ההתקף עשוי להימשך מספר שניות בודדות ועד לדקות ארוכות. מחלת האפילפסיה עשויה לגרום להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי התקין של הנהג, אשר עשויות להשפיע באופן מובהק על נהיגתו.
במהלך הנהיגה על הנהג להיות מרוכז ככל הניתן לכביש ולסביבתו, בנוסף עליו להיות ערוך לכל תרחיש אפשרי, לכן ניתן לומר כי קיימת סכנה ממשית לנהיגה בטוחה על ידי חולה במחלת האפילפסיה.
האם חולה אפילפסיה רשאי להוציא רישיון נהיגה?
אבחון כשירות הנהגים בהתאם לקריטריונים הנדרשים בכפוף להמלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עשויים לאפשר לחולה אפילפסיה להוציא רישיון נהיגה. כפי שנתאר בהמשך, המכון הרפואי בודק האם החולה מטופל תרופתית, מתי מתרחשים ההתקפים ובאיזה תדירות. אם המרב"ד מצא לנכון לאפשר לחולה להוציא רישיון נהיגה, הוא מעביר את המלצתו לרשות הרישוי ומשם הוא מופנה לביצוע התהליך הרגיל להנפקת רישיון נהיגה לרבות: מעבר בהצלחה של תיאוריה, ביצוע שיעורי נהיגה, ולבסוף מבחן מעשי(טסט).
כיצד באים לידי ביטוי ההתקפים במחלת הנפילה, והאם מתקיימת סכנה לנהיגה שאינה בטוחה?
ההתקפים האפילפטיים עשויים להתבטא במספר דרכים שונות, לרבות:
- התכווצויות בשרירים.
- הזיות.
- הפרעות תחושתיות.
- פגיעה בראייה או בשמיעה.
- הפרעה בתפיסת המציאות.
- שינויים רגשיים קיצוניים כדוגמת פחד.
- התקפי ניתוק מהסביבה.
- אובדן זיכרון רגעי.
- פרכוס בגפיים.
- נפילה פיזית.
- אובדן הכרה.
- חוסר יכולת להבנת המציאות.
ניתן לראות כי לפרכוסים הנובעים מאפילפסיה קיימים מספר ביטויים שונים, כאשר מרביתם עשויים לסכן את הנהג ואת משתמשי הדרך השונים. בגין כך נקבעו תנאים בחוק להוצאת רישיון נהיגה בקרב חולי אפילפסיה.
מתי אדם יוגדר כחולה אפילפסיה?
הגדרת אדם כחולה באפילפסיה, תתבצע בהתקיים לגביו אחד מן המצבים הבאים:
- במקרה בו האדם חווה התקף אפילפטי ולאחר מכן התבצעה בדיקה לפעילות חשמלית במוח EEG, אשר מראה כי הסיכוי להתקפים נוספים עומד על 60% ומעלה.
- במקרה בו אדם חווה שני התקפים לפחות, שנגמרו כתוצאה מטריגר חיצוני.
- במקרה בו חווה האדם שני התקפי פרכוסים שגמרו ללא קיומו של טריגר חיצוני ובנוסף, ההפרש בין שני ההתקפים עומד על למעלה מיממה.
- בעת קבלת התקף פרכוסים ראשון, בעלי הבחנה של סינדרום אפילפטי.
מדובר בארבע חלופות, כאשר כל אחת מן החלופות עשויה להגדיר אדם כחולה במחלת האפילפסיה.
האם טיפול תרופתי לחולי אפילפסיה הוא תנאי הכרחי להוצאת רישיון נהיגה?
הטיפול העיקרי והמהותי ביותר בקרב חולי אפילפסיה הוא טיפול תרופתי, מכיוון שבאמצעותו ניתן להשיג שליטה מלאה בפרכוסים. יחד עם זאת, קיימים טיפולים נוספים לרבות: ניתוח, דיאטה, השתלת קוצב וגלי ועוד. לרוב, הטיפול התרופתי הוא הטיפול הראשוני שניתן ורק במקרה בו הטיפול הנ"ל לא הצליח להשיג את התוצאה הרצויה יהיה ניתן לבחור באחת מהחלופות האחרות. לאור העובדה כי הטיפול התרופתי הוא מהותי ביותר לנטרול הפרכוסים או להפחתתם, מדובר בתנאי הכרחי להוצאת רישיון נהיגה(בכפוף לנאמר בחוק).
במשך המון שנים נאסר על חולים באפילפסיה להחזיק ברישיון נהיגה, לאור העובדה הקיימת בעניין קבלת פרכוסים פתאומיים. היה קיים חשש שאותם נהגים עשויים להוביל להתרחשותן של תאונות הדרכים ובכך לסכן הן את חייהם שלהם והן את חיי סובביהם. רק בעשורים האחרונים התחדדה ההבנה בעניין חשיבותו של רישיון הנהיגה בקרב אותם חולי אפילפסיה להתניידות היום יומית שלהם. בנוסף להבנה ולאור שינויים בהתפתחות הרפואה, ניתן לאפשר לחולי אפילפסיה לנהוג תחת תנאים ספציפיים.
מהם התנאים הנדרשים להוצאת רישיון נהיגה בקרב חולי אפילפסיה?
כפי שציינו, מחלת האפילפסיה באה לידי ביטוי על ידי התקפים אפילפטיים, תנועות לא רצוניות, הפרעה בתחושה וכן הלאה. במקרים רבים סיבת ההתקף האפילפטי אינה ידועה ולכן אין דרך להיערך למועד התרחשותה. לאור העובדה כי קיימת סכנה לנהיגה בטוחה בקרב חולי אפילפסיה, המחוקק קבע תנאים ברורים להוצאת רישיון נהיגה בקרב אותם אנשים. להלן התנאים הנדרשים:
| סוג הרישיון הנדרש: | התנאים להוצאת הרישיון: |
| רישיון לרכב פרטי | 12 חודשים לא הפחות, בלי התקף אפילפטי. |
| רישיון לרכב משא, מסחרי או מלגזה | מינימום 5 שנים לפחות ללא קבלת התקף אפילפטי בנוסף, קבלת חוות דעת נוירולוגית ואיזון תרופתי. במקרה שהחולה לא מטופל תרופתי, יש צורך לראות כי לא התקיימה כל הפרעה קוגניטיבית לפחות לשנתיים. |
| רישיון לרכב ציבורי כדוגמת אוטובוס, אמבולנס ורכב חירום | ניתן לראות כי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא ייתן את המלצתו לקבלת רישיון נהיגה מסוג זה. |
| רישיון למונית | 10 שנים לפחות ללא התקף אפילפטי והערכת נוירולוג או 5 שנים מינימום ללא טיפול וללא התקפים. |
לאור הנאמר לעיל, כאשר אדם החולה במחלת האפילפסיה מעוניין להוציא רישיון נהיגה, בעת הגעתו למכון הרפואי יש לבדוק מהם התנאים הנדרשים בכפוף לסוג הרישיון הנדרש. שימו לב, דרישות המכון הרפואי בהוצאת רישיון לרכב ציבורי הינן מחמירות יותר מאשר בסוגי רישיונות אחרים מכיוון שברישיונות מסוג זה קיים סיכון רב יותר למעורבות בתאונת דרכים רק מפאת תפקידם. התפקיד דורש נהיגה במשך שעות ארוכות מה שעשוי להגדיל את הסיכוי לפגיעה בביטחונם של הנוסעים ובהתאם לכך קיימת החמרה בדרישות.
תפקידו של המכון הרפואי בנושא מחלת האפילפסיה
לאור נטייתם הלא צפויה של חולי אפילפסיה לקבל התקפיי פרכוסים, לא ניתנה להם האפשרות במשך שנים רבות להוציא רישיון נהיגה מחשש לפגיעה בעצמם או בחיי אחרים. מניעה זו גרמה לפגיעה כפולה מכיוון שהפגיעה הראשונה התרחשה בעת הימצאות המחלה בגופם ואילו הפגיעה השנייה נעשתה בכך שמנעו מחולים אלו להוציא רישיון מה שפגע באיכות חייהם מהותית. לאחר שחל שינוי בתפיסה זו, מונה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לגוף המוסמך היחיד אשר יאבחן את כשירותם הרפואית לנהיגה בטוחה. במסגרת סמכותו של המרב"ד לבצע בדיקות ולבחון את המסמכים הרלוונטיים בעניינם, לאחר כל זה, מעביר המכון הרפואי את חוות דעתו לרשות הרישוי. הסמכות לשלול לנהג את רישיון הנהיגה שלו, או שמא להטיב עימו ולהשיב לו את רישיונו היא אצל מכון הרישוי.
על מי חלה חובת הדיווח בעניין נהג החולה במחלת האפילפסיה?
חובת הדיווח חלה על שני גורמים עיקריים:
- הרופא המטפל – במקרה בו רופא מטפל בחולה אפילפסיה או שמא הוא חש כי המחלה החריפה אצל המטופל, חלה על הרופא חובה לדווח על כך באופן מיידי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. שימו לב, הדגש הוא על זיהוי גורמים אשר עשויים להפריע לנהג במהלך נהיגתו זאת אומרת, אם יש לאדם רישיון נהיגה וחלה החמרה במחלת האפילפסיה שלו, על הרופא להפעיל שיקול דעת ולבחון האם קיים סיכוי לשינוי צורת הנהיגה שלו.
- החולה עצמו – כאשר אדם הסובל ממחלת האפילפסיה מחזיק רישיון נהיגה, חלה עליו החובה להעביר דיווח למשרד הרישוי במקרה בו חווה התקף פרכוסים בגין המחלה. חשוב לדעת, אם נהג יפר את חובת הדיווח המוטלת עליו, הוא צפוי לסנקציה של שלילת רישיון הנהיגה שלו ובנוסף הוא חשוף לעונשים פליליים רבים.
האם כל התקף אפילפסיה עשוי לשלול לנהג את רישיונו?
באופן עקרוני, כל נהג אשם מאובחן במחלת האפילפסיה, או שחווה התקף אפילפטי רישיון הנהיגה שלו יישלל מכיוון שהוא מהווה סיכון בכביש הן לעצמו והן לסביבתו. יחד עם זאת, במקרה בו עברו 12 חודשים ללא התקפים, רשאי הנהג להגיש בקשה לחידוש רישיונו בכפוף לכך שהוא נוטל תרופות וקיים בידו חוות דעת חיובית מנוירולוג בעניין כשירותו לנהיגה. לכן, אומנם רישיון הנהיגה יישלל לפרק הזמן הנ"ל, אך תינתן לו האפשרות להשיב את רישיונו אם יעמוד בתנאים שציינו זה עתה.
האם ייתכן מצב בו חולה אפילפסיה יקבל אישור להיות נהג בתחבורה ציבורית?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מחמיר עם דרישותיו לחולי אפילפסיה המעוניינים להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי. מאחרים ונהגים ציבוריים מבלים את רוב שעות עבודתם מאחורי ההגה, הסיכון להתרחשות תאונה בגין התקף אפילפטי גובר. לאור כך, ניתן לקבל היתר להוצאת רישיון על מונית בלבד, מכיוון שמדובר באחריות על כמות נוסעים מזערית, לעומת אוטובוס, אך יחד עם זאת מבקש הרישיון יצטרך לעמוד בדרישותיהם של המרב"ד לרבות: 10 שנים ללא התקפים, והערכה של נוירולוג.
