מחלת האפילפסיה, או בשמה העברי – מחלת הנפילה, היא מחלה שמתבטאת על ידי פרכוסים אשר נגמרים לרוב מטריגר חיצוני, כמו למשל: הבהוב אורות או רעש פתאומי לא צפוי. הענקת רישיון נהיגה לאדם בעל הפרעה נוירולוגית כדוגמת אפילפסיה, מעלה כמה וכמה תהיות וחששות. יחד עם זאת, קיימת התפתחות רבה בתחום תעשיית התרופות ואף היכרות מקצועית ועמוקה יותר עם מחלת האפילפסיה. כיום, גם חולי אפילפסיה רשאים להוציא רישיון נהיגה, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
לאור העובדה כי הפרכוסים מתבטאים בצורה שונה אצל כל אדם, לרבות: מצמצומים, עילפון, תנועות לא רצוניות של הגפיים ועוד, קיימים מבדקים רבים אותם יש לעבור טרם קבלת רישיון הנהיגה. לעוד מידע בעניין התנאים הנדרשים, ההליך עצמו וכיוצא בזה, בהמשך המאמר.
התפתחות מחלת האפילפסיה עם השנים, בעניין הוצאת רישיון נהיגה
במשך שנים רבות, לא הותר לחולי מחלת האפילפסיה להוציא רישיון נהיגה, לאור העובדה כי המחלה מתבטאת באמצעות פרכוסים פתאומיים ולא רצוניים. החשש נובע מכך שהפרכוסים הללו עשויים להוביל להתרחשותן של תאונות דרכים, ובכך יהיה קיים סיכון ממשי הן לחיי הנהגים עצמם והן לחייהם של יתר משתמשי הדרך השונים.
אולם, בעשורים האחרונים חלה התפתחות בהבנה כי, רישיון נהיגה הוא תנאי הכרחי וחשוב להתניידות בחיי היומיום. במקביל להנחה זו, ניתן לראות כי חלו שינויים רבים בהתפתחות הרפואה בנושא מחלת האפילפסיה, לאור כך ניתן לאפשר את נהיגתם של החולים בכפוף לעמידתם בתנאים הנדרשים.
מתי יוגדר אדם כחולה אפילפטי?
אדם יוגדר כחולה במחלת האפילפסיה, בהתקיים אחד מן המצבים הבאים:
- חווה שני התקפים המלווים בפרכוסים שנגמרו כתוצאה מטריגר חיצוני
- חווה שני התקפים המלווים בפרכוסים, ללא כל טריגר חיצוני, כאשר ההפרש בין התקף להתקף היה מעל ליממה.
- חווה התקף המלווה בפרכוסים בפעם ראשונה, ואובחן בעל סינדרום אפילפטי.
- חווה התקף המלווה בפרכוסים, ואף הוערך מצבו באמצעות בדיקת EEG (בדיקה המציינת את רישום הפעילות החשמלית במוח האדם), כי הסיכוי בו יחווה האדם פרכוסים נוספים, עומד על למעלה מ60%.
שימו לב, לא מדובר בתנאים מצטברים, אין צורך להוכיח את כל ארבעת המצבים אלא מספיק להראות כי האדם עומד באחד מן התנאים הללו.
האם כל התקף אפילפטי, עשוי ליצור לאדם בעיה עם רישיון הנהיגה?
אנו נתקלים לא מעט במקרים בהם אנשים חוששים כי לאחר התקף בודד, הם עשויים לאבד את רישיונם, אך אין כך הדבר. חשוב לציין כי לא כל התקף יאובחן כהתקף אפילפטי, בכדי להכריע בסוגייה יש צורך בקביעת המכון הרפואי והמלצתו הרפואית בנושא כשירות לנהיגה. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בוחן מספר שיקולים טרם קבלת ההחלטה בעניין, כמו למשל: האם החולה מאוזן?
חשוב להבין כי מבחינת קיום הסכנה להתרחשותה של תאונת דרכים בקרב חולי אפילפסיה לא מאוזנים, הוא גבוה פי שניים מאנשים בריאים. כמו כן, קיים סיכון רב אצל נהגים שאינם מקפידים ליטול את התרופות כנדרש. בשל ההשלכות הקשות הנובעות מאבחנתה של מחלת הנפילה (כפיון), המערכת הרפואית נמנעת מלאבחן התקף בודד כמחלת האפילפסיה.
האם אדם אשר מטפל במחלת האפילפסיה רשאי להוציא רישיון נהיגה?
באופן עקרוני, בכדי לטפל במחלת האפילפסיה קיים טיפול תרופתי, כאשר הטיפול אינו מונע את קיום המחלה אלא מאפשר לאדם החולה השגת שליטה מלאה על הפרכוסים. בנוסף, קיימים טיפולים נוספים אשר עשויים להטיב עם האדם לרבות:
- ניתוח ראש
- דיאטה
- השתלת קוצב וגלי
בדרך כלל, טיפולים אלו יינתנו, כאשר הטיפול התרופתי לא צלח בכך שלא השיג את התוצאה הנדרשת. יש לציין כי, גם אלו המטופלים תרופתית וגם אלו שביצעו אלטרנטיביות אחרות, נדרשים לעמוד בתנאים הנדרשים בכדי להוציא רישיון נהיגה.
מהם התנאים הנדרשים להוצאת רישיון נהיגה לחולה אפילפסיה?
אדם החולה במחלת הנפילה, נדרש לעמוד בתנאים הבאים:
| תנאים לקבלת רישיון נהיגה לרכב ציבורי(מונית בלבד) : | תנאים לקבלת רישיון נהיגה לרכב פרטי: |
| האדם הנוטל טיפול תרופתי – לא סובל מהתקפים אפילפטיים למעלה מ-10 שנים. | האדם נמצא תחת השגחה רפואית ובנוסף תרשים ה- G.E.E שלו תקין, וכי הוא לא חווה התקף במשך שנה לכל הפחות. |
| האם אינו נוטל טיפול תרופתי – לא סובל מהתקפים לפחות חמש שנים מתוך ה10, ובנוסף קיימת התניה של הערכה נוירולוגית יסודית וחוזרת. | לא אובחן כאפילפטי – במקרה בו אדם סבל מהתקף אפילפטי בודד, יידרש להמתין חצי שנה מיום ההתקף, בכפוף לרקע רפואי תקין. |
| לא אובחן כאפילפטי – עברה שנה מהיום בו חווה התקף בפעם האחרונה. | האדם סובל מהתקפים אפילפטיים במהלך השינה או בעת ההתעוררות מהשינה, בכפוף לשלוש שנים נקיות ללא כל התקף אחר. |
כיצד מתקיים הליך הוצאת רישיון נהיגה לאדם העומד בתנאים הנדרשים?
ראשית, על האדם לעמוד בתנאים הנדרשים שציינו קודם לכן, בכדי להיות רשאי לממש את זכותו להוציא רישיון נהיגה. שנית, עליו לפנות למרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בבקשה לקבלת הטפסים הנדרשים בעניין הצהרתו על מצבו הבריאותי וכשירותו לנהיגה. בעת מילוי הטפסים יידרש הנהגים בצירוף מספר דברים:
- דיווח נוירולוגי שהתבצע בידי נוירולוג
- דיווח על הטיפול התרופתי
- תוצאות בדיקת הדמיה בבדיקת CT
- תוצאות בדיקת הדמיה בבדיקת MRI
- תוצאות בדיקת G.E.E שנעשה במצבים של שינה, ערנות וחשיפה לגירוי אורי
שימו לב, במקרה בו מדובר בחולה אפילפסיה שאינו מטופל תרופתית, עליו לציין באופן מפורט מי הפסיק ליטול את התרופות ולציין האם ניתן להחלטה זו אישור נוירולוג.
על מי מוטלת חובת הדיווח על אדם החולה באפילפסיה?
חובת הדיווח על אדם החולה באפילפסיה מוטלת על שני אנשים:
- החולה עצמו
- הרופא המטפל
חשוב להבין, כאשר אדם החולה באפילפסיה עולה על ההגה, הוא עשוי להוות סכנה בן לחייו שלו והן לסובבים אותו, לכן עד אשר יעבור הנהג ועדה הרפואית אשר מוסמכת לקבוע את כשירותו וזכאותו לקבלת רישיון הנהיגה, יש להרחיקו מן הכביש. לאור האמור, במקרה בו אדם בעל רישיון נהיגה חולה באפילפסיה, חלה עליו החובה לדווח למשרד הרישוי על כך. בנוסף, חלה החובה על הרופא המטפל לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, במקרה בו חש הרופא כי נהיגתו של חולה האפילפסיה עשויה להיות מושפעת ממצבו הבריאותי.
האם ניתן לערער את החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעניין ביטול רישיון של חולה אפילפסיה?
במקרה בו התקבלה החלטה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים לפסול את רישיון הנהיגה של חולה האפילפסיה, ניתן לערער על כך. את הערעור יש להגיש תוך 30 ימים בלבד מיום קבלת הסירוב באמצעות הדואר, בשלב זה אנחנו ממליצים להיעזר בעורך דין תעבורה מיומן אשר מתמחה בהליכים מול המרב"ד, בכדי שזה יידע לכוון אותכם בצורה הטובה ביותר ואף ידע להצביע על פגמים חוקיים הקיימים בבדיקות המרב"ד.
במקרה בו הוחלט לסרב לבקשה, ניתן לערער בשנית תוך פרק זמן של 45 ימים מיום קבלת הסירוב השני לבית המשפט המחוזי. חשוב לדעת כי ביהמ"ש המחוזי לא מתפקד כסמכות רפואית, אלא דן בנסיבות המשפטיות של הערעור בכדי לראות האם יש הצדקה לכך או לא.
האם עורך דין תעבורה עשוי לסייע לחולי אפילפסיה להוציא רישיון נהיגה?
עורך דין תעבורה המתמחה בהתמודדות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יכול לסייע לחולי אפילפסיה באמצעות ייעוץ מקצועי הולם. בנוסף, במקרה בו סורבה בקשתו של חולה האפילפסיה להוצאת רישיון נהיגה, ניתן לערער על החלטתם לוועדת הערעורים, עו"ד מיומן יידע כיצד לבחון את סירובם של המרב"ד, וינסה לאתר כשלים חוקיים בהתנהלותם.
ליווי נכון של עורך דין המנוסה בתחום, יכול לשפר באופן משמעותי את סיכוייו של האדם לזכות באישור להוצאת רישיון או שמא לקבל את רישיון הנהיגה שלו בחזרה.
חולים באפילפסיה והינכם בעלי רישיון נהיגה? חשוב שתדעו מספר דברים
במקרה בו אדם המחזיק ברישיון נהיגה חולה באפילפסיה, קיימת חשיבות מרבית בהבנת מספר דברים מהותיים, לרבות:
- על פי החוק, אדם שיש בידו רישיון נהיגה מחויב ליידע א משרד הרישוי בכל שינוי במצבו הרפואי, למשל במקרה בו היו התקפים אפילפטיים (חד פעמי או ממושך).
- בהתאם ל – חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, על הרופא המטפל ליידע את המרב"ד במקרה בו הוא חושש שהמחלה עשויה להשפיע על יכולתו של האדם החולה באפילפסיה לנהיגה בטוחה.
- במקרה בו אדם נוהג ללא רישיון נהיגה, או שמא לא עמד בחובה שלו בעניין דיווח על התקפים, רישיון הנהיגה שלו עשוי להישלל לצמיתות ובנוסף, הוא חשוף לעונשים נוספים הקבועים בחוק.
התייחסות המכון הרפואי אל מול מחלת האפילפסיה
כפי שצוין בהרחבה במאמר הנוכחי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מתייחס באופן שונה לחולים במחלת האפילפסיה וזה בהתאם לדרגת הרישיון אותה מעוניינים להוציא, לרבות:
- רישיון נהיגה לרכב ציבורי
- רישיון נהיגה לרכב מסחרי
- רישיון נהיגה לרכב פרטי
לכל רישיון קיימים התנאים הנדרשים, לכן במקרה בו המכון הרפואי המליץ על פסילת רישיון הנהיגה, יש להיוועץ עם עורך דין תעבורה המתמחה בהתמודדות מול מרב"ד, בכדי לבדוק אפשרות ערעור על החלטתם. לא פעם נופלות טעויות כאלו ואחרות הנוגעות לאבחון שגוי או לא מדויק. במקרה שכזה, עו"ד תעבורה מיומן ידע לבחון את המצב ולהעריך האם ניתן לשנות את רוע הגזירה.
