תאונת דרכים קטלנית

במדינת ישראל נפגעים מדי שנה למעלה מ-30 אלף בני אדם בתאונות דרכים, כאשר חלקן נגמרות בפציעות קלות ואילו חלקן נגמרות בתוצאות של אובדן נפשות. מנתונים סטטיסטים עולה כי, כמות ההרוגים בתאונות דרכים עולה על כמות ההרוגים שנפלו במלחמות ישראל ובטרור יחדיו. השוואה קיצונית זו, נועדה להמחיש לנו על האובדן הרב שפוקד את המדינה כמעט מדי יום ברחבי הכבישים השונים בגין התרחשותן של תאונות דרכים קטלניות.

מהי ההגדרה של תאונת דרכים קטלנית? מה דינו של הנהג המעורב בתאונה? כיצד ניתן להתמודד עם תופעת הקטל בכבישים, כל אלו ועוד בהמשך הקריאה.

הגדרת תאונת דרכים קטלנית

תאונת דרכים קטלנית מתייחסת לתאונה בה נגרם מוות לאדם אחד או יותר. בעת התרחשות תאונה שכזו, הנהג האחראי צפוי להיות חשוף לקבלת כתב אישום בגין עבירת גרימת מוות ברשלנות, או עבירת הריגה, בהתאם לנסיבות.

חשוב לדעת כי לעבירות אלו, קיים הבדל מהותי מבחינת חומרת הענישה, לכן קיימת חשיבות מרבית להיוועץ עם עורך דין תעבורה המתמחה בתאונות דרכים, בכדי לקבל את ההגנה המשפטית המקסימאלית במקרה שכזה.

מהן הסנקציות הקיימות בגין מעורבות בתאונת דרכים קטלנית?

בעת התרחשות תאונות דרכים עם נפגעים או הרוגים יזומן הנהג לשימוע בפני קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה. מהלך השימוע יוחלט האם קיים יסוד סביר להגשת כתב אישום כנגד או לא, במהלך השימוע תינתן לנהג ההזדמנות להשמיע את דבריו ולעלות את טענותיו בעניין. יש לבצע את השימוע עד שלושה ימים מיום התרחשות התאונה. בנוסף, הנהג עשוי להיות חשוף לעונשים נוספים הן ממשטרת ישראל והן מבית משפט לתעבורה, לרבות:

• שלילת רישיון הנהיגה לפרק זמן ממושך או לצמיתות
• עונש מאסר על תנאי
• עונש מאסר בפועל
• פסילה מנהלית – פסילה הניתנת על ידי קצין משטרה באופן מיידי! בהתאם לחוק, תחת סמכותו של קצין המשטרה לשלול את רישיונו של הנהג המעורב ל90 ימים, במקרה של תאונת דרכים עם הרוגים.

הגשת כתב אישום נגד נהג הנאשם במעורבות בתאונת דרכים קטלנית

לאחר השימוע, יוחלט האם יש לזקוף לחובת הנהג כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים קטלנית. במקרה בו הוחלט על הגשת כתב אישום, בסמכותה של התביעה לבקש מבית המשפט לפסול לנהג הנאשם את רישיון הנהיגה שלו עד למתן פסק הדין וסיום כל ההליכים. לאור האמור, הנהג הנאשם לא יוכל לנהוג עד אשר יוכרע בהליך המשפטי בעניין אשמתו בעבירות המיוחסות לו.

זאת אומרת, שרישיונו של הנהג עשוי להיפסל גם על ידי קצין במשטרת ישראל ל-90 ימים, וגם על ידי בית המשפט לתעבורה במקרה של מעורבות בתאונת דרכים קטלנית.

כיצד בית משפט בוחן את היסוד הנפשי של הנהג בתאונת דרכים קטלנית?

קיימות דוגמאות רבות מהן ניתן לייחס לנהג המעורב בתאונת דרכים קטלנית יסוד הנפשי אשר נדרש עבירת המתה בקלות דעת למשל:

שימו לב, במרבית תאונות הדרכים נשמעת טענה מצידו של הנהג הפוגע בעניין – אי תשומת לב לעובדות אשר תרמו תרומה משמעותית להיווצרות התאונה. למשל, נהג שחצה את הצומת כשברמזור דלק אור אדום, אך לא בצורה מכוונת, עשוי להיות מואשם בעבירת גרם מוות ברשלנות (עבירה מופחתת מהריגה).

חשיבות עורך דין תעבורה בהתמודדות מול בית משפט

במקרה בו נהג נאשם בגרימת תאונת דרכים קטלנית, אין כל ספק כי קיימת חשיבות גבוה לייצוג משפטי ראוי והולם בידי עורך דין תעבורה מיומן אשר מתמחה בתיקי תאונות דרכים. כפי שצוין, לנהג זה צפויות סנקציות קשות מטעם ביהמ"ש, ועל כן יש צורך להבין את החשיבות הרבה של עבודת עורך הדין. לעיתים יהיה צורך להביא בוחן תנועה חיצוני מטעמו של הנאשם, בכדי שזה יעניק חוות דעת בהתאם לממצאים הקיימים בזירת התאונה כמו למשל: סימני בלימה, מכות בפח הרכב, בחינת הצמיגים וכיוצא בזה.

הליך תעבורתי מתנהל בזהה להליך פלילי, בהתאם לכך, במקרה בו נהג מואשם בגרימת מוות ברשלנות, בית המשפט רשאי לפסוק לנהג מאסר מקסימאלי של שלוש שנים (מינימום שישה חודשים), בנוסף לעונשים הנוספים לרבות: תשלומי פיצויים, שלילת רישיון הנהיגה ועוד.

גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים קטלנית

תאונת דרכים קטלנית עשויה להוביל להגשת כתב אישום כנגד הנהג הנאשם בגין אחת משתי עבירות, כאשר השוני ביניהן הוא המחשבה הפלילית של הנהג, להלן העבירות:

1. גרימת מוות ברשלנות
2. הריגה

בעוד שייחוס כתב אישום לנהג בגין גרימת מוות ברשלנות עשוי להוביל למאסר בפועל של מינימום שישה חודשים ועד 3 שנים, הענישה המקסימאלית בגין ביצוע עבירת ההריגה הוא 20 שנות מאסר. חשוב לדעת כי הגשת כתב אישום כנגד הנהג בגין גרימת מוות ברשלנות מוגש בד"כ כאשר תאונת הדרכים התקיימה כתוצאה מחוסר תשומת לב של הנהג או שמא מחוסר זהירות ובשל הנסיבות, התאונה הייתה בעלת תוצאה קטלנית. שימו לב, למרות עונשי המאסר שהזכרנו זה עתה, נבהיר ונאמר כי ייצוג משפטי בידי עורך דין תאונות דרכים מקצועי ומנוסה בתחום יכול להביא במקרים רבים לעונש מופחת כדוגמת מאסר על תנאי, או ביצוע עבודות שירות.

עבירת הריגה במסגרת תאונת דרכים קטלנית

נהג המעורב בתאונת דרכים קטלנית, עשוי למצוא עצמו מואשם בביצוע עבירת הריגה. בכדי להוכיח עבירה זו, יש להראות כי לנהג קיים יסוד נפשי של פזיזות וקלות דעת, בשונה מעבירת גרימת מוות ברשלנות בה היסוד הנפשי הדרוש הוא חוסר תשומת לב.

לרוב, הגשת כתב אישום בגין הריגה יוגש לנהג בעת התרחשות תאונה כתוצאה מביצוע עבירת תנועה חמורה ביותר לרבות: נהיגה בשכרות(סמים/אלכוהול), חציית צומת כשברמזור אור אדום וכן הלאה. חשוב לזכור כי בשונה מעבירת גרימת מוות ברשלנות, הרשעה בעבירת הריגה עשויה להוביל להשלכות קשות ומשמעותיות כדוגמת שלילת חירותו של הנהג על ידי ריצוי מאסר בפועל. יש לציין כי ייצוג משפטי הולם עשוי להביא במקרים רבים לענישה מופחתת.

שינוי דרמטי בעבירות ההמתה במדינת ישראל

לאחרונה חל שינוי מהפכני ודרמטי יחדיו, בעבירות ההמתה במדינת ישראל. עד השינוי, היו קיימות בישראל שלוש דרגות בעבירות ההמתה:

1. רצח
2. הריגה
3. גרם מוות ברשלנות

כיום, עבירות ההמתנה חולקו לחמש דרגות אשר מטרתם להתאים לנאשם את העבירה התואמת ביותר ל – התנהגותו ומידת אשמתו של הנאשם במעשה שביצע. מטרת הרחבת המדרג היא לאפשר להתאמה טובה והולמת יותר בין חומרת המעשה לבין העונש הניתן. להלן חמש הדרגות:

1. רצח בנסיבות מחמירות
2. רצח
3. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
4. המתה בקלות דעת
5. גרם מוות ברשלנות

האם שינוי סעיפי עבירות ההמתה השפיע על דיני התעבורה?

עד לשינוי סעיפי עבירות ההמתה בחוק, היה ניתן להעמיד לדין את הנהג הנאשם בתאונת דרכים קטלנית בביצוע עבירת הריגה, וכפי שציינו קודם לכן, העונש בגין ביצוע עבירה זו הוא עד 20 שנות מאסר! כיום, עבירת ההריגה במקרה של התרחשות תאונת דרכים קטלנית, תוחלף לעבירת המתה בקלות דעת, כאשר העונש בגינה הוא עד 12 שנות מאסר.

קיימת ביקורת על שינוי סעיפי עבירות ההמתה אשר מציינת כך – מדובר ברפורמה המקלה עם הנהגים הנאשמים בביצוע העבירות, מכיוון שבעבר נהגים אשר היו עומדים לדין על עבירת הריגה, היו נידונים לעד 20 שנות מאסר, ואילו היום, אותה עבירה בדיוק, תזקוף לחובת הנהג עונש של עד 12 שנות מאסר. יש לציין כי טענה זו תלויה בספק מכיוון שלעולם בתי משפט לתעבורה לא גזרו 20 שנות מאסר על נהגים המורשעים בהריגה בתאונת דרכים קטלנית.

אנחנו מזמינים אותכם לקרוא גם את המאמר המקיף שלנו בנושא – תאונות דרכים