החיסכון הכלכלי בעלויות הביטוח והדלק, ההימנעות מפקקים, הרצון לעשות ספורט ולשמור על איכות הסביבה, אלו הן רק חלק מהסיבות מדוע אנשים בוחרים לרכב על אופניים, רגילות וחשמליות כאחד. הבעיה היא שלצד כל הטוב הזה, מתרחשות לא מעט תאונות אופניים. מהם הגורמים לכך? כאשר נגרם נזק פיזי מהתאונה, האם ניתן לקבל פיצוי בגינו? מי הגורם המשלם את הפיצוי? ומהו הדין בכל הנוגע לתאונות אופניים חשמליים? כל אלו ועוד, במאמר.
מעורבותם של רוכבי האופניים בתאונות דרכים
רבים מרוכבי האופניים מעורבים בתאונות דרכים ועם העלייה במספרם של האופניים החשמליים בכבישי הארץ, מספר התאונות והנפגעים רק הולך וגדל. לעיתים, הרוכב הוא זה אשר נפגע מרכב פרטי במהלך רכיבתו ולעיתים הרוכבים הם הצד הפוגע, למשל בהולכי רגל. במקרה הראשון, אין חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה שארעה ורוכב האופניים יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי בכל מצב שבו נגרם לו נזק פיזי מן התאונה. זאת גם כאשר התאונה קרתה בגללו, אם בשל כך כי נסע במהירות גבוהה, אם משום שלא ציית לרמזור או מכל סיבה אחרת. הגורם המפצה יהיה חברת הביטוח של הרכב שפגע ברוכב האופניים וזאת ללא כל צורך להוכיח כאמור מי אשם בתאונה.
במקרה השני, בו רוכב האופניים פגע בהולך רגל, אז ישנה משמעות גדולה מאוד לשאלת האשמה. להולך הרגל תהיה אפשרות לתבוע את הרוכב עצמו, אולם רק אם יוכל להוכיח את רשלנותו של הרוכב וכי היא זו אשר גרמה לתאונה. גורם מבטח יהיה רלוונטי רק אם יש לרוכב האופניים פוליסת תאונות אישיות המכסה נזקים לצד שלישי. סוגיית תשלום הפיצוי בשני המקרים היא מורכבת מאוד ומיד נרחיב עליה, לרבות על החשיבות הרבה שבייצוג משפטי על מנת לקבל את הפיצוי המירבי, אך לפני כן, נציג את גורמי הסיכון להתרחשותה של תאונת אופניים וננסה להבין האם אלו זהים כאשר מדובר על אופניים חשמליים. לכתבה המלאה בנושא תאונות דרכים
מהם גורמי הסיכון להתרחשות תאונות אופניים
ניתן להצביע על כמה גורמי סיכון המעלים את ההסתברות להתרחשות תאונת דרכים עם אופניים בכלל ולתאונה שתגרום לפגיעות פיזיות חמורות בפרט. להלן כמה מהם:
- מידת החשיפה של הרוכב – בשונה מההגנה אשר נותן לנו הרכב, רכיבה על אופניים מותירה את גופו של הרוכב חשוף לגמרי. על כן הוא הרבה יותר פגיע מנהג ותאונה אשר הייתה יכולה להיות קלה לו היה מדובר על רכב פרטי, יכולה להיות קטלנית כאשר מדובר על רוכב אופניים.
- גיל – חלקם הגדול של רוכבי האופניים הם בני נוער וצעירים. התנהגותם מאופיינת לעיתים קרובות בפזיזות בכביש והם אינם מודעים מספיק לסכנה שבכך. על כן, כל כך הרבה ילדים ובני נוער נפגעו ואף הלכו לעולמם בשל תאונות אופניים.
- אי ציות לחוקי תנועה – לגילם הצעיר של הרוכבים יש השפעה נוספת בעייתית מאוד. בגינו הם אינם מכירים את חוקי התנועה ו/או אינם מצייתים להם. הדבר נובע בין היתר מכך שחלקם הגדול טרם הגיעו לגיל הנהיגה או שהנם בעלי ניסיון מועט בנהיגה. זה כשלעצמו מגדיל את הסיכון לתאונה ובפרט כשמדובר על אופניים חשמליים, כפי שנראה מיד.
- שדה ראייה מצומצם – לרוכבי אופניים אין את שדה הראייה שיש לבעלי רכב המאפשר נסיעה בטוחה וזהירה. במקביל, משום שהאופניים הם כלי קטן יחסית לאוטו, יש בעיה של נראות, כך שלעיתים קרובות הנהגים אינם מבחינים ברוכב ועל כן פוגעים בו.
- חוסר בשבילי אופניים –בישראל יש מעט מאוד שבילי אופניים, דבר המחייב על פי חוק את הרוכבים לרכב בכביש. אז, מחד, הם נמצאים בסיכון גדול להיפגע בתאונה בשל שדה ראייה חסר ובעיית נראות של הנהגים. מנגד, כאשר הם רוכבים על המדרכה, הם בסיכון לפגוע בהולכי רגל ובמקרים רבים, כאשר יפגעו, תהיה זו תאונה חמורה.
תאונות דרכים אופניים חשמליים
בימינו, בעיקר בערים הגדולות, ניתן לראות תנועה מרובה של אופניים חשמליים. לרוכב נתונה האפשרות לדווש בהם כמו באופניים רגילים או להסתמך על המנוע המותקן בהם, מה שמאפשר נסיעה במהירות גבוהה הרבה יותר. זו למעשה המטרה של מי שרוכש אופניים שכאלו, להגיע מהר יותר ליעד, ללא עמידה בפקקים וללא העלות הכרוכה ברכישה ואחזקה של אופנוע או קטנוע. עם העלייה בפופולאריות של האופניים החשמליים, עלה גם במקביל מספר התאונות אשר חלקן מסתיימות למרבה הצער במותו של הרוכב או באדם בו הוא פגע. כך למשל, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 היו כ1,275 תאונות של אופניים חשמליים. כן, לפי הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהרגו בשנת 2020 כ24 אנשים בתאונות של אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי.
גורמי הסיכון לתאונה של אופניים חשמליים דומים לאלו של אופניים רגילים, כפי שהוצג לעיל, אולם כאן הסבירות לפגיעה חמורה גדולה הרבה יותר. כך למשל, בשל פרמטר הגיל. בארץ חל איסור לילדים בני 16 ומטה לרכב על אופניים חשמליים, אך בפועל קיימת תופעה ברורה של רוכבים מתחת לגיל זה. למרות כי כלי זה לא הוגדר כרכב מנועי לעניין חוק הפלת"ד, מדובר הלכה למעשה בכלי רכב לכל דבר.
לאור האמור, הגורמים העיקריים לתאונות דרכים עם אופניים חשמליים הם:
- היעדר רישיון נהיגה או ניסיון מועט בנהיגה. מדובר בנתון שמגדיל באופן ניכר את הסיכוי לתאונה קשה.
- רכיבה מעל המהירות המותרת – מדובר בגורם סיכון נוסף המקבל משמעות גדולה יותר כאשר מדובר על אופניים חשמליים.
מהו מגדיר החוק בישראל בעניין המהירות המותרת באופניים חשמליים?
אנשים רבים אינם מודעים לכך כי על פי החוק בישראל, מוגדרים אופניים חשמליים כבעלי הספק מירבי של 250 ואט. כן, מהירות נסיעתם אינה יכולה לעלות על 25 קמ"ש, כלומר, שהמנוע המותקן בהם חייב להפסיק את פעילותו כאשר הוא מגיע למהירות זו.
בפועל, אנשים רבים מתקינים על האופניים שלהם, באופן בלתי חוקי, מנוע אשר יכול להגיע למהירויות הרבה יותר גבוהות. אז, לא רק שהם מפרים את החוק אשר הגביל במכוון את המהירות המותרת, אלא הם מגדילים משמעותית את הסיכוי לתאונה. במצב שבו רבים מהאופניים החשמליים נוסעים על המדרכות, הסיכוי שיפגעו בהולכי רגל ויגרמו להם לפגיעות חמורות הוא גדול מאוד ולמרבה הצער, היו גם לא מעט מקרי מוות מסיבה זו בדיוק.
תביעת פיצויים בגין נזקי גוף לרוכב האופניים
כאמור לעיל, כאשר רוכב אופניים היה מעורב בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גופני, דינו כדין הולך רגל אשר נפגע מרכב. כלומר, הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי מחברת הביטוח המבטחת את הרכב שפגע בו. כמו כן, כאשר הולך רגל נפגע מרוכב אופניים, עליו יהיה להגיש תביעה אישית נגדו בגין הנזק. הטעם לכך הוא כי אופניים אינם כלי הדורש רישוי ולפיכך, אינו מבוטח בביטוח חובה. משכך, אין גוף המבטח את הרוכב אותו הנפגע יוכל לתבוע והדרך היחידה שלו לקבל פיצוי כספי בגין פגיעותיו היא לתבוע את הרוכב באופן אישי. כפי שציינו בפתח הדברים, החריג למצב זה הוא כאשר רוכב האופניים ביטח את עצמו בפוליסת תאונות אישיות וזו נותנת כיסוי לנזק של צד שלישי, כמו הולך רגל שנפגע בתאונה.
האם תביעת הפיצויים בגין נזקי גוף משתנה כאשר מדובר בתאונה באופניים חשמליים?
מה קורה כאשר מדובר על אופניים חשמליים? המצב הוא זהה. כאשר רוכב האופניים נפגע מרכב, יתבע הוא את חברת הביטוח של האוטו הפוגע בגין הנזקים הפיזיים שנגרמו לו בתאונה. כאשר הולך רגל נפגע מאופניים חשמליים, ייאלץ הוא לתבוע את הרוכב באופן אישי. ראוי לציין, כי בעניין זה הייתה מחלוקת משפטית ארוכה שהוכרעה על ידי בית המשפט העליון באוקטובר 2020. נשמעה טענה כי אופניים חשמליים, בשונה מאופניים רגילים, צריכים להיחשב כרכב מנועי. ככזה, היה צריך לבטחו בביטוח חובה ואז להולכי רגל הנפגעים מאופניים חשמליים, היה גוף מבטח אותו יכלו לתבוע. המשמעות הכלכלית של החלטה זו הייתה רבה, משום שאז הנפגע לא היה תלוי ביכולת הכלכלית של בעל האופניים לפצות אותו. אולם, בית המשפט העליון קבע כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי ועל כן, הנפגע מהם נדרש לתבוע את רוכב האופניים עצמו משאין גוף מבטח מאחוריו.
מה עושים במקרה שבו רוכב אופניים פוגע בהולך רגל?
הולך רגל אשר נפגע מרוכב אופניים, יכול להגיש נגדו תביעה לפיצוי כספי בגין הפגיעה הפיזית שנגרמה לו. אולם חשוב להדגיש, כי לא כל פגיעה תוכל להבשיל לכדי תביעה משפטית וקבלת פיצוי. על הולך הרגל יהיה להוכיח כי רוכב האופניים התרשל. כך למשל, אם התאונה התרחשה משום שהרוכב רכב על המדרכה ולא בשביל המיועד לאופניים או בכביש, כפי שדורש החוק בהעדר שביל כאמור. אז, סביר להניח כי ניתן יהיה לטעון לרשלנות ולקבל פיצוי. לעומת זאת, אם התאונה ארעה משום שרוכב האופניים נבהל מרכב שחתך אותו או צפר לו, כאן המקרה מורכב יותר וייתכן מאוד שלהולך הרגל לא תהיה עילת תביעה נגד רוכב האופניים, אף אם הוא נפגע פגיעה פיזית משמעותית.
מבחינה זו, יש לומר כי ישנו חוסר צדק מסוים עבור הולכי רגל הנפגעים במסגרת תאונת אופניים שהרי כאשר הולך רגל נפגע מרכב, הוא אינו צריך להוכיח את אשמתו בתאונה. די בכך כי שיוכיח את פגיעותיו הפיזיות מן התאונה והוא יוכל לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב שפגע בו. לעומת זאת, כאשר הולך רגל נפגע מאופניים, עליו להוכיח את רשלנותו של הרוכב על מנת לקבל פיצוי כספי. כמו כן, אף אם יכול הוא לעמוד בנטל הראיה, ייתכן שהרוכב הוא חסר אמצעים לשלם את הפיצוי. אז יעמוד הנפגע מול שוקת שבורה, זאת בשונה מפגיעה על ידי רכב, שם הולך הרגל עומד מול גוף מבטח בעל איתנות פיננסית וללא כל קושי כספי לפצות אותו על נזקיו.
תאגיד קרנית בעת תאונת דרכים עם אופניים
מן האמור לעיל אנו מבינים כי בעת תאונות דרכים עם אופניים אשר גרמה לנזק פיזי, הפיצוי ישולם על ידי אחד משני הגורמים הבאים: כאשר רוכב האופניים הוא זה שנפגע, חברת הביטוח של הרכב הפוגע היא זו אשר תישא באחריות וכאשר הולך רגל נפגע על ידי רוכב אופניים, האחרון ישלם את הפיצוי. אולם, למעשה ישנה גם אפשרות שלישית והיא קבלת פיצוי על ידי תאגיד קרנית. לא פעם קורה כי רוכב אופניים נפגע מכלי רכב אך למרות זאת, אין לו גוף מבטח אותו הוא יכול לתבוע ולקבל פיצוי עבור הפגיעות שנגרמו לו. במצב שכזה, קרנית תיכנס בנעלי הגוף המבטח ותשלם לנפגע את הפיצוי. מדובר בגוף ציבורי אשר פעילותו מתאפשרת באמצעות ביטוח החובה של כולנו, היות שחלק מהפרמיה שאנו משלמים מופרשת לתאגיד.
מתי רשאי הנפגע לתבוע פיצויים מתאגיד קרנית?
ניתן לפנות לתאגיד קרנית במקרים הבאים:
- תאונת פגע וברח בה זהות הנהג אינה ידוע לנפגע
- במקרה שבו התאונה התרחשה עם רכב גנוב
- מצב שבו הנהג הפוגע הוא חסר רישיון נהיגה
- כאשר ברכב הפוגע נעשה שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה של ביטוח החובה.
אז, כאמור, תיכנס קרנית לנעליה של חברת הביטוח ותפצה את הנפגע עבור נזקיו הגופניים. נדגיש, כי למרות העובדה שמדובר בגוף סטטוטורי, קבלת הפיצוי אינה עניין פשוט כלל וכלל. על כן, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין לצורך הגשת תביעה לקרנית. הוא ידאג לאיסוף כל המסמכים הדרושים, לניסוח התביעה כהלכה ועוד, בדיוק כפי שיעשה עבור הנפגע כאשר התביעה מוגשת לחברת הביטוח, כפי שנסביר להלן.
חשיבות עורך דין תעבורה בתאונות דרכים אופניים
רוכבי אופניים חשופים לנזקים חמורים מאוד בעת תאונת דרכים, בין היתר בשל היותם נטולי ההגנה שמעניק רכב סגור, בהעדר מסלולי אופניים המחייבים אותם לרכב בכביש ועוד נסיבות שונות. נזק פיזי כתוצאה מתאונת דרכים עם אופניים יכול לבוא לידי ביטוי בכאבים עזים, במגבלות משמעותיות בתנועה, בצורך בקבלת טיפולים רפואיים, בפגיעה ביכולת לעבוד ועוד. לעיתים מדובר בנזק זמני אשר עתיד לחלוף עם הזמן ולעיתים מדובר בנזק לצמיתות. כך או כך, אלו הם נזקים ברי פיצוי כספי ועל מנת לקבל את מלוא הסכום לו זכאי הנפגע, הוא זקוק לעורך דין מקצועי לצידו.
הסיבה לכך היא כי חברות הביטוח אשר אחראיות לפצות את הנפגעים, אינן ממהרות להוציא כסף מכיסן. הן משקיעות את המשאבים כדי למצוא עילות לדחיית התביעה ומקוות כי הנפגע יאמר נואש מהתהליך הארוך מולן. כך אכן קורה לרוב הנפגעים אשר אינם מיוצגים על ידי עורך דין. חוסר הידיעה כיצד להתמודד מול חברת הביטוח יחד עם הכאבים ועוגמת הנפש מהתאונה גורמים להם לוותר על הפיצוי. לכן יש חשיבות עליונה לייצוג משפטי מקצועי במסגרת התביעה ולאפשר לעורך הדין להילחם על זכויות הנפגע.
כיצד לבחור עורך דין תעבורה?
לאחר שהבנו עד כמה חשוב לקבל ליווי משפטי בתביעה של נזקי גוף בתאונת דרכים, נדגיש כי יש לבחור את עורך הדין המתאים, אשר יוכל באמת למקסם את סיכויו של הנפגע לקבלת הפיצוי המקסימאלי. הנטייה הטבעית של רבים מאיתנו היא לפנות בשעת משבר למישהו מוכר, למשל לעורך דין אשר טיפל עבורנו בנושא מסוים בעבר והיינו מרוצים ממנו. אולם, יש לזכור כי עריכת הדין הוא תחום רחב מאוד ויש על כן לפנות בכל נושא לעורך דין המתמחה באותו תחום באופן ספציפי. ללא המומחיות המתאימה, לא יקבל הנפגע ייצוג משפטי מיטבי וחבל. במקרה דנן, הכוונה היא כמובן לעורך דין מומחה בתאונות דרכים, אשר עוסק בכך באופן שוטף ויומיומי.
יש לוודא כי הנו בעל ניסיון רב וכי ייצג בעבר נפגעים רבים בתאונות בכלל ובתאונות אופניים בפרט. מומחיותו של עורך הדין באה לידי ביטוי בין היתר: בבחירת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לביסוס התביעה, לרבות בשליחת הנפגע לרופא מומחה או מספר רופאים, בניסוח התביעה באופן קוהרנטי, כזה אשר יקשה לחברת הביטוח לדחות אותה וביכולת להפריך את טיעוני הנגד של הגוף המבטח, אשר ינסה לשלול את הזכאות לפיצוי או להפחית את סכום הפיצוי.
להמשך קריאה בנושא: עורך דין תעבורה – כל מה שצריך לדעת על עבירות תעבורה והטיפול בהן
מעוניינים בשירותיו של עורך דין תעבורה, במה זה כרוך?
תביעות נזיקין מאופיינות בכך שעורך הדין מקבל תשלום רק אם הצליח להשיג פיצוי עבור הלקוח שלו. כך קורה גם בתביעות בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים. המשמעות היא שאם הנפגע לא קיבל פיצוי, הוא לא יידרש לשלם שכר טרחה לעורך הדין, כך שהוא נמצא במצב של win win situation. עליו יהיה רק לשאת בהוצאות התביעה, כמו למשל בעלות חוות דעת רפואית, אשר יוחזרו לו בעת קבלת פיצוי.
כמו כן, שכר הטרחה של עורך הדין מורכב מאחוז מסוים מגובה הפיצוי ואחוז זה נקבע בחוק, כך שהוא אינו תלוי לבחירתו האישית של עורך הדין. כאשר הנפגע קיבל פיצוי לפני שהוגשה תביעה, יוכל עורך הדין לגבות לכל היותר 8% + מע"מ מסכום הפיצוי ששולם. היה והושגה פשרה לאחר שהוגשה תביעה אך טרם מתן פסק דין, שכר הטרחה של עורך הדין יהיה עד 11% + מע"מ מסכום הפיצוי של הנפגע. כמו כן, הסכום המירבי אותו יוכל עורך הדין לגבות הנו 13% + מע"מ ככל שהנפגע קיבל פיצוי על פי החלטת בית משפט.
